כמעט כל מדריך באתר הזה מזכיר את סיום התואר האקדמי ברשימת הסיבות שבגללן נוצר עודף מס: טופס 106, בדיקה רטרואקטיבית, החזרי מס לשכירים — כולם מונים אותו בשורה אחת בין ילדים, מילואים ומגורים ביישוב מזכה. אבל שורה ברשימה איננה הסבר, וההטבה הזו בנויה מכללים שמשתנים לפי סוג התואר, לפי מספר שנות הלימוד ולפי שנת הסיום.
המדריך הזה מפרק אותה. הטבת מס על תואר ראשון או שני אינה מענק ואינה תשלום שמגיע בנפרד — היא ניתנת כנקודות זיכוי שמקטינות את המס שנוכה מהשכר, ולכן היא מתבטאת בתלוש עצמו או בהחזר מס בדיעבד. הבסיס — מהי בכלל נקודת זיכוי וכיצד היא מפחיתה מס — מוסבר במדריך שלנו על נקודות הזיכוי שבגינן מגיע החזר מס.
למה ההטבה הזו כמעט תמיד לא מגיעה לתלוש לבד
נקודות זיכוי בגין השכלה אינן ניתנות אוטומטית. הן ניתנות רק לאחר שהעובד המציא אישור על סיום לימודיו ועל זכאותו לתואר או לתעודה. כלומר: כל עוד לא הוגשה בקשה מסודרת עם האישור, המעסיק אינו יודע על הזכאות והמס מנוכה כאילו היא אינה קיימת.
וכאן נמצא ההבדל בין ההטבה הזו לרבות אחרות. סיום תואר הוא אירוע חד־פעמי, שקורה בדרך כלל בתקופה שבה אדם מחליף עבודה, מתחיל לעבוד לראשונה או עובר ממשרה חלקית למלאה — בדיוק המצבים שבהם טופס 101 ממילא לא משקף את התמונה. התוצאה היא עודף ניכוי שנצבר בשקט לאורך שנה שלמה.
נקודות זכות או נקודות זיכוי, ולמה השאלה "כמה צריך" מטעה
רבים מחפשים את ההטבה הזו בשם "נקודות זכות", ובתלוש השכר ובלשון החוק היא נקראת "נקודת זיכוי". מדובר באותו דבר עצמו: יחידת חישוב שמפחיתה את המס שיש לשלם, ולא סכום שמתקבל בנפרד.
ההבדל בין שני הניסוחים אינו רק סמנטי, מפני שהשאלה "כמה נקודות זכות צריך לתואר ראשון" מניחה שקיים סף שצריך לצבור. סף כזה אינו קיים. מי שעומד בתנאי הזכאות מקבל כמות קבועה שנגזרת מסוג התואר — נקודת זיכוי אחת על תואר ראשון, מחצית נקודת זיכוי על תואר שני — ומה שמשתנה בין אדם לאדם אינו הכמות אלא מספר שנות המס שבהן היא נלקחת בחשבון, ושנת המס שבה מתחילה הזכאות.
מכאן נובעת השאלה המעשית באמת: לא כמה נקודות זכות מגיעות, אלא האם הייתה באותה שנת מס די חבות מס כדי לנצל אותן. נקודת זיכוי מקטינה מס שחושב, ולכן בשנה שבה שולם מס מועט חלק מההטבה עלול שלא לבוא לידי ביטוי — וזו הסיבה שהבחירה בשנת המס, במקרים שבהם קיימת בחירה, משנה את התוצאה בפועל.
תואר ראשון: נקודת זיכוי אחת, ולכמה שנות מס
מי שסיים לימודים לתואר אקדמי ראשון זכאי לנקודת זיכוי אחת, החל בשנת המס שלאחר השנה שבה הסתיימו לימודיו. נקודת הזיכוי נלקחת בחשבון במספר שנות מס הזהה למספר שנות לימודיו האקדמיות — אך לא יותר משלוש שנות מס.
לבוגרים בשנים 2014 עד 2022 חל הסדר שונה: נקודת זיכוי אחת לשנת מס אחת, בשנת המס שלאחר סיום התואר או בשנת המס שלאחריה, לפי בחירת הבוגר. ההבחנה הזו חשובה מאוד בבדיקה לאחור, כי היא קובעת לאיזו שנת מס בדיוק שייכת הנקודה.
מי שהשתחרר מצה״ל, מהשירות הלאומי או מהשירות האזרחי בסמוך לתחילת הלימודים עשוי להימצא זכאי באותן שנות מס עצמן גם לנקודות הזיכוי הניתנות בתום השירות. אלו שתי הטבות נפרדות, הנשענות על עילות זכאות שונות, והן אינן מוציאות זו את זו — הכללים המלאים מפורטים במדריך שלנו על החזר מס לחיילים משוחררים.
תואר שני: מחצית נקודת זיכוי
בעל תואר אקדמי שני ממוסד להשכלה גבוהה זכאי למחצית נקודת זיכוי, החל בשנת המס שלאחר שנת סיום הלימודים, במספר שנות מס כמספר שנות לימודיו האקדמיות — ולא יותר משתי שנות מס. לבוגרי 2014 עד 2022 שוב חל ההסדר המוקדם: מחצית נקודת זיכוי לשנה אחת, בשנה שלאחר סיום התואר או בזו שאחריה, לפי בחירה.
שתי ההטבות אינן מוציאות זו את זו. מי שזכאי לנקודה בגין תואר ראשון וגם למחצית נקודה בגין תואר שני יכול לקבל את שתיהן, ואף באותה שנת מס.
תואר שלישי: רק שני מסלולים מזכים
זו אחת הטעויות הנפוצות ביותר בתחום. תואר שלישי אינו מזכה בנקודות זיכוי כברירת מחדל. רק שני מסלולים מזכים:
- תואר שלישי ברפואה או ברפואת שיניים — נקודת זיכוי אחת בשלוש שנות המס הראשונות שלאחר סיום הלימודים, ובנוסף מחצית נקודת זיכוי בשתי שנות המס הבאות. לבוגרי 2014 עד 2022 חל הסדר מוקדם ומצומצם יותר. הרחבה על המקרה הרפואי, לרבות שנות ההתמחות, נמצאת במדריך שלנו על החזר מס לרופאים.
- תואר שלישי במסלול לימודים ישיר — הזכאות מפוצלת: על השלמת התואר הראשון חלה ההטבה הרגילה של תואר ראשון, ועל השלמת התואר השלישי חלה הטבה נפרדת.
תואר שלישי שאינו במסלול ישיר ואינו ברפואה או ברפואת שיניים אינו מזכה בנקודות זיכוי כלל. מי שסיים תואר ראשון וקיבל עליו את ההטבה, ולאחר מכן למד לתואר שלישי מזכה, רשאי לקבל השלמה.
תעודת מקצוע ולימודי הוראה
ההטבה אינה שמורה לאקדמיה בלבד. מי שסיים לימודי מקצוע וזכאי לתעודת מקצוע — כולל תעודת הוראה שאינה משולבת בלימודי תואר אקדמי — זכאי לנקודת זיכוי אחת, החל בשנת המס שלאחר שנת סיום הלימודים, לפי מספר שנות הלימוד ולא יותר משלוש שנות מס.
שני תנאים מבחינים כאן: לימודי המקצוע צריכים להיות בהיקף שעות לימוד שנקבע לעניין זה, ותעודת המקצוע צריכה להיות מוכרת על ידי משרד ממשלתי. חשוב לדעת שההטבה ניתנת גם כאשר הלימודים לא היו במוסד המוכר על ידי המועצה להשכלה גבוהה, ובלבד שהוצגו האישור על היקף השעות והתעודה עצמה. מי שזכאי הן במסלול האקדמי והן במסלול המקצועי בוחר ביניהם.
התמחות: זכות בחירה שרבים מפספסים
בתחומי עיסוק שבהם נדרשת התמחות והשלמתה היא תנאי — משפטים, ראיית חשבון, רפואה ואחרים — קיימת אפשרות בחירה. אפשר לקחת את נקודות הזיכוי בשנת המס שלאחר שנת סיום הלימודים לתואר, או לחלופין בשנת המס שלאחר שנת סיום ההתמחות. התנאי הוא שתקופת ההתמחות החלה לא יאוחר משנת המס שלאחר השנה שבה הסתיימו הלימודים.
למה זה משנה כל כך? מפני שבשנה הראשונה שאחרי התואר, מתמחה רבים משתכרים מעט ומשלמים מס נמוך, ולעיתים אין די חבות מס כדי לנצל את הנקודה במלואה. דחיית ההטבה לשנה שאחרי ההתמחות עשויה למצות אותה טוב יותר. זו החלטה שכדאי לקבל מתוך התמונה המלאה של ההכנסות, ולא כברירת מחדל.
שלוש הדרכים לממש את ההטבה
הבקשה מוגשת על גבי טופס ייעודי של רשות המסים — טופס 119, בקשה להקלה במס ליחיד הזכאי לתואר אקדמי או לתעודת מקצוע. הטופס מהווה אסמכתא הן למעסיק והן בהגשת הדוח השנתי, ויש לצרף אליו את האישור על סיום הלימודים והזכאות. שלושת המסלולים:
- דרך המעסיק — ממלאים את טופס 119 ומצרפים אותו לטופס 101. זו הדרך שמונעת את עודף הניכוי מלכתחילה, והיא רלוונטית לשנת המס השוטפת.
- דרך תיאום מס בפקיד השומה — מצרפים את טופס 119 לבקשה לתיאום מס. הסבר מלא על המנגנון נמצא במדריך תיאום מס לשכירים.
- דרך הדוח השנתי — זו הדרך למי שכבר לא דרש את ההטבה בזמן אמת. מצרפים את טופס 119 לדוח, ומציינים בו את הקוד המתאים לסוג הזכאות — קוד נפרד לתואר ראשון, לתואר שני, לשילוב של שניהם, לתואר שלישי ברפואה, למסלול הישיר וללימודי מקצוע. השכיר הממוצע מגיש לשם כך את טופס 135, הדוח המקוצר שבאמצעותו מבקשים החזר מס.
טעויות נפוצות
- הנחה שהמעסיק יודע. ההטבה ניתנת רק לאחר הצגת אישור זכאות. בלי טופס 119 ואישור, היא פשוט אינה קיימת בתלוש.
- ספירת שנת הסיום. הזכאות מתחילה בשנת המס שלאחר שנת סיום הלימודים, לא בשנת הסיום עצמה.
- ציפייה להטבה כפולה על שני תארים ראשונים. ההטבה ניתנת עבור תואר ראשון אחד בלבד.
- הנחה שכל דוקטורט מזכה. רק המסלול הישיר והתואר ברפואה או ברפואת שיניים.
- ויתור על הבחירה בהתמחות. מי שאינו בוחר מודע עלול לקבל את הנקודה בשנה שבה היא שווה לו פחות.
- המתנה. חלון הבדיקה לאחור מוגבל, ובכל שנה שעוברת נסגרת השנה הישנה ביותר. פירוט במדריך ההחזר הרטרואקטיבי.
שאלות נפוצות על נקודות זיכוי לתואר ולתעודת מקצוע
כמה נקודות זכות צריך לתואר ראשון?
אין מספר שצריך לצבור. "נקודות זכות" הוא הכינוי הרווח לנקודות הזיכוי, ומי שסיים תואר אקדמי ראשון וזכאי לו מקבל נקודת זיכוי אחת — לא כמות שנקבעת לפי ציונים, מוסד לימודים או מאמץ. מספר שנות הלימוד קובע רק בכמה שנות מס נלקחת הנקודה בחשבון, ולא יותר משלוש שנות מס, והזכאות מתחילה בשנת המס שלאחר שנת סיום הלימודים.
מהן הטעויות הנפוצות בנקודות זכות על תואר שני?
ארבע חוזרות על עצמן: לצפות לנקודה שלמה במקום מחצית נקודת זיכוי, שהיא הכמות שנקבעה לתואר שני; לספור את שנת סיום הלימודים עצמה במקום את שנת המס שלאחריה; להניח שהמעסיק יעדכן את התלוש בלי טופס 119 ואישור זכאות; ולהחיל את הכלל הרגיל גם על מי שסיים בשנים 2014 עד 2022, שעליהם חל הסדר אחר. מי שסיים גם תואר ראשון וגם תואר שני זכאי לשתי ההטבות, ולעיתים באותה שנת מס.
כמה נקודות זיכוי מגיעות על תואר ראשון?
נקודת זיכוי אחת. היא ניתנת החל בשנת המס שלאחר השנה שבה הסתיימו הלימודים, ומספר שנות המס שבהן היא נלקחת בחשבון הוא כמספר שנות הלימוד האקדמיות — אך לא יותר משלוש שנות מס. מי שסיים תואר ראשון בשנים 2014 עד 2022 זכאי לנקודת זיכוי אחת לשנה אחת, בשנת המס שלאחר סיום התואר או בזו שאחריה, לפי בחירתו.
וכמה מגיעות על תואר שני?
מחצית נקודת זיכוי, גם היא החל בשנת המס שלאחר שנת סיום הלימודים, לפי מספר שנות הלימוד ולא יותר משתי שנות מס. מי שסיים תואר שני בשנים 2014 עד 2022 זכאי למחצית נקודת זיכוי לשנה אחת, בשנה שלאחר סיום התואר או בזו שאחריה, לפי בחירתו. אין מניעה לקבל את ההטבה על תואר ראשון ואת זו שעל תואר שני, לרבות באותה שנת מס.
סיימתי שני תארים ראשונים — מגיעה לי ההטבה פעמיים?
לא. ההטבה ניתנת עבור תואר אקדמי ראשון אחד בלבד, תואר שני אחד בלבד או תעודת מקצוע אחת בלבד. מי שסיים תואר ראשון במקצוע אחד ולאחר מכן תואר ראשון נוסף במקצוע אחר זכאי להטבה פעם אחת.
מגיעות נקודות זיכוי על תואר שלישי?
רק בשני מסלולים: תואר שלישי ברפואה או ברפואת שיניים, ותואר שלישי במסלול לימודים ישיר. תואר שלישי שאינו באחד משני המסלולים האלה אינו מזכה בנקודות זיכוי.
סיימתי לימודי מקצוע ולא תואר. זה נחשב?
כן, בתנאים. מי שסיים לימודי מקצוע וזכאי לתעודת מקצוע — לרבות תעודת הוראה שאינה משולבת בלימודי תואר אקדמי — זכאי לנקודת זיכוי אחת החל בשנת המס שלאחר סיום הלימודים, לפי מספר שנות הלימוד ולא יותר משלוש שנות מס. תעודת מקצוע לעניין זה היא תעודה המוכרת על ידי משרד ממשלתי, וההטבה ניתנת גם אם הלימודים לא היו במוסד המוכר על ידי המועצה להשכלה גבוהה, ובלבד שהוצג אישור על היקף שעות לימוד מתאים.
עשיתי התמחות אחרי התואר — יש לזה משמעות?
יש, וזו אחת הנקודות הפחות מוכרות. מי שסיים התמחות בתחום עיסוק שבו ההתמחות נדרשת והשלמתה היא תנאי, רשאי לבחור אם נקודות הזיכוי יילקחו בחשבון בשנת המס שלאחר שנת סיום התואר או בשנת המס שלאחר שנת סיום ההתמחות. התנאי הוא שתקופת ההתמחות החלה לא יאוחר משנת המס שלאחר שנת סיום התואר. הבחירה חשובה מפני שבשנה הראשונה שאחרי התואר רבים עדיין אינם משתכרים מספיק כדי לנצל את הנקודה.
לא ידעתי על ההטבה בזמן אמת. הפסדתי אותה?
לא בהכרח. נקודות זיכוי שלא נדרשו מהמעסיק בזמן אמת יוצרות עודף ניכוי מס, ואת עודף המס אפשר לבקש בדיעבד באמצעות הגשת דוח לשנות המס הרלוונטיות, בכפוף לחלון שש השנים שקבוע להחזרי מס. זו בדיוק הסיבה שהטבה זו מופיעה כל כך הרבה בבדיקות החזר מס: היא נגזרת מאירוע חד־פעמי שלרוב לא דווח לתלוש.
אם סיימתם תואר או לימודי מקצוע בשנים האחרונות ומעולם לא הגשתם טופס 119 למעסיק, יש סיכוי ממשי שהנקודות לא נוצלו. אפשר להתחיל ממדריך החזרי המס לשכירים ולבדוק את השנים הפתוחות.
חשוב לדעת: המידע במאמר הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ מס או תחליף לבדיקה פרטנית. כללי הזכאות, הטפסים, היקפי השעות ורשימת המוסדות המוכרים נקבעים על ידי רשות המסים והמועצה להשכלה גבוהה ומתעדכנים מעת לעת, ויש לאמת אותם מול הגורמים הרשמיים לשנת המס הרלוונטית. אין באמור התחייבות לזכאות או לסכום החזר כלשהו.
