כמעט כל מדריך באתר הזה מזכיר תרומות ברשימת הסיבות שבגללן עשוי להיווצר עודף מס: החזרי מס לשכירים, בדיקה רטרואקטיבית, שכר גבוה — כולם מונים אותן בשורה אחת בין הפקדות לפנסיה, ביטוח חיים ונקודות זיכוי. אבל שורה ברשימה איננה הסבר, וההטבה הזו בנויה ממנגנון שונה לגמרי מזה של נקודות זיכוי: שיעור מתוך סכום שהוצאתם, עם סף מינימלי, עם תקרה, ועם כלל מיוחד למה שקורה לעודף.
המדריך הזה מפרק אותה. מי ששואל אם מגיע לו החזר מס על תרומות מחפש למעשה תשובה לשלוש שאלות נפרדות: האם המוסד שתרמתי לו בכלל מזכה, כמה מהסכום חוזר אליי, ומה עושים אם התרומה כבר נתרמה לפני כמה שנים ומעולם לא דיווחתי עליה.
למה תרומה כמעט אף פעם לא מגיעה לתלוש לבד
הזיכוי בגין תרומה אינו ניתן אוטומטית. המעסיק אינו יודע למי תרמתם וכמה, ואין שום מנגנון שמעביר את המידע הזה מהמוסד שקיבל את התרומה אל מחלקת השכר. גם טופס 101, שבו מדווחים למעסיק בתחילת כל שנה על פרטים אישיים ועל נקודות זיכוי, אינו כולל דיווח על תרומות. כל עוד לא הוגשה בקשה מסודרת עם הקבלות, המס מנוכה מדי חודש כאילו התרומה לא קיימת.
לכן זו אחת ההטבות שנופלות בין הכיסאות בדיוק אצל מי שכן זכאי לה: אדם שתרם באופן קבוע לאורך שנים, לא הגיש דבר, ולא ידע שהיה מה להגיש. התוצאה היא עודף ניכוי שנצבר בשקט, שנה אחר שנה.
מה בדיוק ההטבה: זיכוי של 35% מסכום התרומה
ההטבה מעוגנת בסעיף 46 לפקודת מס הכנסה, ומכאן השם שבו רבים מחפשים אותה — החזר מס לפי סעיף 46. יחיד שתרם בשנת מס למוסד ציבורי מאושר יזוכה מהמס שהוא חייב בו באותה שנה בשיעור של 35% מסכום התרומה. לחברה ניתן זיכוי בשיעור אחר, הנגזר משיעור מס החברות, אך המדריך הזה עוסק בשכירים.
שימו לב להבחנה שמבלבלת רבים. זיכוי אינו ניכוי ואינו החזר של התרומה. ניכוי מפחית את ההכנסה שעליה מחושב המס; זיכוי מפחית את המס עצמו. וגם אינו נקודת זיכוי, שהיא סכום קבוע שנקבע בחוק ואינו תלוי בהוצאה שלכם. כאן ההטבה נגזרת ישירות מהסכום שתרמתם.
המבנה הזה אינו ייחודי לתרומות. הוא בדיוק אותו מבנה שמפעיל את הזיכוי על רכיב הריסק בביטוח חיים, שהסברנו בנפרד במדריך על החזר מס בגין ביטוח משכנתא — שיעור מתוך סכום ששולם בפועל, בכפוף לתקרה.
שלושה תנאים שקובעים אם התרומה מזכה
- המוסד חייב להיות מאושר לעניין תרומות. לא די בכך שמדובר בעמותה רשומה או בארגון מוכר וידוע. נדרש מוסד ציבורי שקיבל אישור לפי סעיף 46 לפקודה, בהליך שכולל את אישור שר האוצר ואת ועדת הכספים של הכנסת. המוסד עצמו נדרש להגיש בקשה, לנהל פנקסים כדין ולהחזיק אישור ניהול תקין.
- האישור חייב להיות בתוקף בשנת התרומה. זו הנקודה שהכי קל לפספס. האישורים ניתנים לתקופה קצובה, טעונים חידוש, ואף ניתנים לביטול אם המוסד אינו עומד בתנאים. לכן בבדיקה לאחור השאלה אינה אם למוסד יש אישור היום, אלא אם היה לו אישור בתוקף באותה שנת מס.
- סכום התרומה השנתי צריך לעבור סף מינימלי. בפקודה נקבע סכום מזערי שמתחתיו לא ניתן זיכוי. הסף מתייחס לסך התרומות באותה שנת מס, כך שכמה תרומות נפרדות למוסדות מאושרים מצטברות יחד. הסכום מתעדכן, ולכן יש לאמת אותו מול רשות המסים לשנה הרלוונטית.
התקרה — ומה קורה לעודף
הזיכוי אינו בלתי מוגבל. לא יינתן זיכוי בשנת מס בשל סכום כולל של תרומות העולה על 30% מההכנסה החייבת של הנישום באותה שנה, או על סכום מרבי הקבוע בפקודה, לפי הנמוך מבין השניים. זוהי תקרת הזיכוי.
וכאן נמצא הפרט שכמעט אינו מוכר: מה שמעל התקרה אינו אובד. סכום שנתרם באותה שנת מס ועולה על תקרת הזיכוי יזוכה מהמס בשלוש שנות המס הבאות, בזו אחר זו, עד גובה תקרת הזיכוי של כל שנה. כלומר תרומה חריגה בשנה אחת יכולה להמשיך ולהשפיע על חבות המס גם בשנים שאחריה — נתון שחשוב במיוחד למי שתרם סכום גדול באופן חד־פעמי.
שלוש הדרכים לבקש את הזיכוי
- במהלך השנה, מול פקיד השומה. הבקשה מוגשת על גבי טופס 116, בקשה להקלה ולתיאום בחישוב ניכויי המס. בטופס יש שורה ייעודית שבה מצהירים על תרומה למוסדות ציבור מאושרים ומציינים את סכומה, ולצדה נדרש לצרף קבלות מקוריות. זו הדרך שמונעת את עודף הניכוי מלכתחילה. המנגנון הכללי מוסבר במדריך תיאום מס לשכירים.
- בדוח השנתי. מי שלא ביקש בזמן אמת מדווח על התרומות בדוח ומצרף את הקבלות. השכיר הממוצע עושה זאת באמצעות טופס 135, הדוח המקוצר שבאמצעותו מבקשים החזר מס.
- בדיעבד, כחלק מבדיקת החזר מס לשנים סגורות. זו הדרך הרלוונטית לרוב האנשים שמגלים את ההטבה מאוחר. הבדיקה נעשית לשנות המס הפתוחות, ולכל שנה נבחנות הקבלות שלה בנפרד. ראו החזר מס רטרואקטיבי.
נקודה נוספת שכדאי להכיר: באותו טופס 116 קיימת שורה נפרדת לתרומה להנצחת חייל או קרוב שנספו במערכה או בפעולת איבה. מדובר בסעיף נפרד מזה של תרומה למוסד ציבורי מאושר, ומי שהדבר רלוונטי לגביו כדאי שיברר את התנאים לגופם.
אילו מסמכים כדאי לרכז
- קבלות מקוריות על כל התרומות, על שם התורם, לכל אחת מהשנים הנבדקות.
- אימות שהמוסד היה מאושר לעניין תרומות באותה שנת מס.
- טופס 106 לכל שנה — הוא הבסיס לחישוב השנתי שמולו נבחן הזיכוי.
- אישורים על הטבות מס נוספות באותן שנים, כדי שהבדיקה תיעשה על התמונה המלאה ולא הטבה אחת בכל פעם.
טעויות נפוצות
- ההנחה שכל תרומה מזכה. ארגון מוכר וידוע אינו בהכרח מוסד מאושר לעניין תרומות.
- בדיקת האישור להיום במקום לשנת התרומה. האישורים קצובים בזמן וניתנים לביטול.
- זריקת הקבלות בסוף השנה. חלון הבדיקה ארוך משנה אחת, והקבלה המקורית היא התנאי.
- ויתור על תרומות קטנות. הסף נבחן על הסך השנתי, ולא על כל קבלה בנפרד.
- ההנחה שעודף מעל התקרה אבד. הוא נפרס לשלוש שנות המס הבאות.
- בלבול בין זיכוי לבין החזר של התרומה. חוזר שיעור מהמס, לא הסכום שנתרם.
שאלות נפוצות על החזר מס בגין תרומות
כמה כסף חוזר על תרומה למוסד מוכר?
הזיכוי הוא בשיעור 35% מסכום התרומה עבור יחיד. חשוב להבין שזיכוי אינו החזר של התרומה עצמה אלא הפחתה של המס: הסכום יורד מהמס שאתם חייבים בו באותה שנה. אם המס שנוכה מכם בפועל היה גבוה מהמס שהייתם אמורים לשלם לאחר הזיכוי, נוצר עודף שניתן לבקש בחזרה. אין כאן סכום קבוע ואין הבטחה להחזר, והתוצאה נגזרת מהנתונים האישיים של אותה שנת מס.
איך יודעים אם המוסד שתרמתי לו מאושר?
לא כל עמותה או ארגון מזכים. נדרש מוסד ציבורי שקיבל אישור ייעודי לעניין תרומות, והאישור ניתן לתקופה מוגבלת, טעון חידוש ואף ניתן לביטול. לכן הבדיקה היא לא רק אם למוסד יש אישור היום, אלא אם היה לו אישור בתוקף בשנת המס שבה תרמתם. רשות המסים מפרסמת את רשימת המוסדות המאושרים ואפשר לאמת מולה.
תרמתי סכומים קטנים לאורך השנה — זה מזכה?
קיים סף מינימלי שנתי, שמתחתיו לא ניתן זיכוי. הסף נבחן על סך התרומות של אותה שנת מס ולא על כל קבלה בנפרד, כך שכמה תרומות קטנות למוסדות מאושרים שונים עשויות להצטבר יחד ולעבור אותו. גובה הסף נקבע בפקודה ומתעדכן, ולכן יש לבדוק את הערך הרלוונטי לאותה שנת מס באתר רשות המסים.
מה קורה אם תרמתי מעבר לתקרה?
הסכום שמעבר לתקרה אינו הולך לאיבוד. סכום שנתרם באותה שנת מס ועולה על תקרת הזיכוי מזוכה מהמס בשלוש שנות המס הבאות, בזו אחר זו, עד גובה תקרת הזיכוי של כל אחת מהן. זהו אחד הפרטים הפחות מוכרים בהטבה, והוא רלוונטי במיוחד למי שתרם סכום חריג בשנה אחת.
אפשר לבקש זיכוי על תרומות משנים קודמות?
כן. מי שלא דרש את הזיכוי בזמן אמת יכול לבקש אותו בדיעבד במסגרת בדיקת החזר מס, בכפוף לחלון הזמן הקבוע להחזרי מס לשכירים. לשם כך מגישים דוח לשנת המס הרלוונטית ומצרפים את הקבלות. פירוט מלא נמצא במדריך שלנו על החזר מס רטרואקטיבי.
איזו קבלה נדרשת?
נדרשת קבלה מקורית על שם התורם. בטופס הבקשה להקלה בניכויי המס מצוין במפורש כי יש לצרף קבלות מקוריות, ולכן כדאי לשמור אותן לאורך כל תקופת הבדיקה האפשרית ולא רק עד סוף השנה. קבלה שאינה על שמכם, או שאינה של מוסד מאושר, לא תשמש לצורך הזיכוי.
מה ההבדל בין זיכוי על תרומה לבין נקודת זיכוי?
נקודת זיכוי היא סכום קבוע שנקבע בחוק ומופחת מהמס, והיא נובעת ממצב אישי כמו ילדים, תואר או מגורים ביישוב מזכה. זיכוי בגין תרומה, לעומת זאת, מחושב כשיעור מתוך סכום שהוצאתם בפועל, ולכן הוא תלוי בגובה התרומה ומוגבל בתקרה. שני המסלולים יכולים להתקיים באותה שנת מס זה לצד זה, והם נבחנים יחד בחישוב השנתי.
אם תרמתם בשנים האחרונות למוסדות מאושרים ומעולם לא הגשתם בקשה או דוח בגין התרומות, יש סיכוי ממשי שהזיכוי לא נוצל. אפשר להתחיל ממדריך החזרי המס לשכירים ולבדוק אילו שנים עדיין פתוחות.
חשוב לדעת: המידע במאמר הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ מס או תחליף לבדיקה פרטנית. שיעורי הזיכוי, הסכום המזערי, התקרות, רשימת המוסדות המאושרים והטפסים נקבעים על ידי רשות המסים ומתעדכנים מעת לעת, ויש לאמת אותם מול הגורמים הרשמיים לשנת המס הרלוונטית. אין באמור התחייבות לזכאות או לסכום החזר כלשהו.
